חקלאות משקמת סביבה - על שמן הזית של עמיעד לפידות
כשלמדתי על הנזקים הרבים שיוצרת החקלאות הרגילה לסביבה: זיהום מי התהום, זיהום האוויר, אובדן מינים ביולוגי, זיהום הקרקע ובעיקר אובדן הקרקעות בשל סחיפת האדמה בגלל צורת העיבוד, החלטתי, בשנת 1993, להסב את המשק של הורי למשק של חקלאות אורגנית.
ייצרתי מטע זיתים על שטח של כ- 30 דונם. בחרתי בקפידה את הזנים, כך שיהיו זנים מקומיים, ארץ ישראלים (סורי וברנע) והתחלתי לגדל זיתים אורגניים.
יום אחד בעודי נוסע למטע עם הטרקטור, נשבה רוח שליוותה את נסיעתי ונשבה בכיוון הנסיעה באותה מהירות שבה נע הטרקטור. כך קרה שבמשך עשר דקות הנסיעה נשמתי והרחתי את העשן הנפלט מהטרקטור. שאלתי את עצמי אז שאלה מאוד נוקבת: אני אמנם מגדל זיתים בצורה אורגנית ללא כימיקלים הרסניים ותוך שמירה על הקרקע, אבל מה מידת זיהום האוויר שאני פולט בתהליך הגידול של הזיתים? כמה אנרגיה צורכת החקלאות אותה אני עושה? האם החקלאות שלי יותר תורמת לעולם או יותר פוגעת בעולם? והמשכתי לשאלות נוספות: בכמה מים אני משקה את הגידול? אני יכול להיות החקלאי הכי אורגני אבל אין שום תקן בחקלאות האורגנית שאומר כמה מים זה בסדר. האם השטח שלי יותר תורם מים למי התהום או שבגלל החקלאות שלי יש פחות מים למי התהום? ועלו לי גם שאלות חברתיות כמו מי עובד אצלי בשטח ובאיזה תנאים? האם זה נכון להביא אנשים מקצוות תבל שיעבדו כאן בפחות משכר המינימום? וגם מי קונה את השמן שלי ובאיזה מחיר? האם זה יהיה נכון לייצא את השמן שלי לחו"ל למשל?
כשחיפשתי תשובות לכל השאלות האלו התחלתי בהדרגה לפתח את החקלאות המאוד מיוחדת שלנו – חקלאות משקמת סביבה. החלטתי שאני אייצר חקלאות שעם כל יום שיעבור עליה מצב העולם יהיה טוב יותר מבחינה חברתית ומבחינה סביבתית. חקלאות שבכל שנה תתרום יותר מים למי התהום מאשר תיקח ובו בזמן תייצר יותר מזון. חקלאות שיותר תנקה את האוויר מאשר תזהם, חקלאות שתהיה עם מסר חברתי ובעיקר שהתוצרת שלה תהיה איכותית, בריאה וטעימה.
אז איך עושים את זה?
במשך השנים ערכתי תצפיות רבות ולמדתי ממחקרים ממקומות שונים בעולם שיש דבר כזה שנקרא צמחים חברים. הבנתי שעצי אלון שלמשל נובטים ליד הזיתים שלי לא גורמים לי לפחות יבול אלא מחזקים את העושר הביולוגי בשטח. הבנתי שלשטח יש את נתיב זרימת המים הטבעי שלו ולכן איפה שיש יותר מים שם באופן טבעי נשתול עצים שצריכים יותר מים (כמו מנגו, אנונה ואבוקדו). מי אמר שבמטע צריכים רק סוג אחד של עצי פרי ? כמובן שכל הגידול שלנו עובד על העיקרון של אי פליחה – אנו לא פוגעים באדמה ולא חורצים אותה כדי לא לפגוע בשכבות השונות של הקרקע – בכל שכבת קרקע יש את המיקרו אורגניזמים ומיקרו אלמנטים ששייכים לאותה שכבה ולמען בריאות האדמה חשוב להשאיר את אותם גורמים במקומם. זה תורם לבריאות הקרקע ובקרקע בריאה יש צמחים בריאים שנותנים יבול בריא. הצרכנים שלנו מעידים כי את הבריאות הזו גם מרגישים בטעם המאוד עשיר ומיוחד של שמן הזית שלנו.
ואיך שמן הזית הופך להיות שמן זית שתורם גם לחברה ?
העיקרון מאוד פשוט – העובדים הם גם הצרכנים. העבודה הרבה ביותר בזיתים היא בתקופת המסיק. כדי לקטוף 900 עצי זית יש צורך בכוח אדם רב. אני יוצא מנקודת הנחה שיש הרבה אנשים שרוצים לצרוך שמן זית אורגני – אקולוגי שבגידולו תורם לסביבה. יחד עם זאת הם לא בהכרח צריכים לשלם מחיר גבוה יותר על שמן זה. עם השנים נוצרה סביב המטע קהילה של צרכנים שגם מגיעים למסוק. ויש מפתח תגמול הדדי – מכל עשרה ק"ג זיתים יוצאים כשלושה בקבוקים של שמן. בקבוק אחד מכסה את ההוצאות ושני בקבוקים הם הרווח נטו. כך שכאשר באה משפחה ליום מסיק וקוטפת עשרה ק"ג של זיתים היא חולקת איתי 50% מהרווח ומקבלת על כל 10 ק"ג של זיתים קטופים וממוינים, בקבוק של שמן זית אורגני איכותי ובריא. מי שרוצה קונה את הבקבוקים הנוספים.
יש לנו גם אחריות על הבקבוקים עצמם – זכוכית זוהי פסולת שתוחלת החיים שלה היא אלפי שנים. אני לא מוכן על אחריותי לשאת במחיר הסביבתי הזה – לכן מי שקונה אצלי בקבוק שמן זית יקבל זיכוי של 5 ₪ על הבקבוק כאשר הוא יחזור ויקנה את השמן הבא שלו. בצורה כזו אנשים ירצו לחזור אלי כי כך הם יקבלו שמן זית זול יותר ואני ארוויח כי כך חוזרים אלי הצרכנים חזרה גם בגלל האיכות ללא פשרות של השמן וגם כי הוא זול יותר. בצורה כזו העולם כולו מרוויח מזה שיש פחות פסולת ופחות ייצור של עוד בקבוקים.
כדי שהמנגנון החברתי הזה יצליח אני חייב לייצר את השמן האיכותי ביותר שאני יכול, כי רק כאשר השמן הוא איכותי אנשים ירצו לצרוך אותו. לכן אנו מקפידים מאוד על איכות הזיתים גם במהלך הגידול וגם ובעיקר בזמן המסיק. אנו במסיק לא מכים את העץ כדי שהזיתים לא יפגעו, נזהרים לא לדרוך עליהם כדי שלא יתחמצנו, זיתים פגועים ממוינים החוצה והזיתים מובלים לבית הבד בארגזים או בדליים כדי שינשמו, יתאווררו ויישארו שלמים ולא יימעכו. כך כל שנה אנו מקבלים שמן שאחוז החמיצות שלו לא עולה על 0.5%.
עוד נקודה שלי היא חשובה – באורח חיי היום יומי אני מקפיד על יום אחד בשבוע שמבחינתי הוא יום אהבה לסביבה – יום ללא מכוניות, ללא אשפה, ללא מסכים, ללא זיהום וללא צריכה. ביום זה אני נמצא במאה אחוזים עם בני משפחתי ואנו מבלים יחד במשחקים, בטיולים רגליים או במנוחה. לכן ביום זה אני לא עובד. ליום זה קוראים שבת. אני שומר שבת משיקולים סביבתיים וחברתיים לכן גם המסיק וגם הובלת השמן לא נעשים בשבת.
לגבי שנת שמיטה – הרעיון בשנת השמיטה הוא שהאדמה תנוח ותתחזק וגם שהחברה תתחזק על ידי יצירת שוויון. אצלי כל שנה היא שנת שמיטה – בכל שנה האדמה מתחזקת יותר כי אני שומר על עקרונות האי פליחה ועל השארת החומר האורגני בקרקע. ובכל שנה היבול שלי שייך למי שקוטף אותו.
אני לא צריך רשת שיווק, לא צריך תווית ולא צריך לייצר מותג. הצרכנים שלי הם הפקחים שלי הם רואים בעצמם את האיכות, הם בעצמם שותפים לשמירתה.
לשמן הזית שלנו יש מסר סביבתי וחברתי לעולם – אפשר לעשות חקלאות שעם כל יום שיעבור עליה המצב בעולם יהיה טוב יותר וזה בא לידי ביטוי גם באיכות וגם בטעם.
לבריאות,
עמיעד לפידות (משמאל) עם משפחת אדלר שבאו ליהנות מיום מסיק וקיבלו בקבוק שמן זית איכותי
