מתקן פל"א מקומי – הרעיון ודרכים לביצוע
האם ניתן לשנות תרבות של קהילות שלמות?
האם ניתן לשנות את היחס לפסולת של ציבורים שלמים שרואים כיום את הפסולת כמטרד?
האם ניתן להפוך פסולת למשאב ?
האם ניתן לנקות את העולם מכל כמויות הפסולת שיש בו ?
מתקן פל"א (פסולת לאנרגיה) ביתי שקולט כ- 5 ק"ג פסולת לשעה מפיק סינגז (גז סינטטי) המתאים להנעת גנרטורים. המתקן יכול להפיק כ- 20 קוט"ש ליום (שווה ערך לצריכה ביתית של חשמל של שני משקי בית).
האנרגיה יכולה לשמש להנעת כל צרכי משק הבית וניתנת לאגירה באמצעות חימום מים בדוד (בוילר) הביתי.
המערכת חוסכת למשק הבית את כל הוצאות החשמל. חיסכון של כ- 6,000 ₪ בשנה.
בנוסף חוסכת המערכת את הפסולת מפינוי והטמנה.
5 ק"ג לשעה מדובר על כמות שיכולה להגיע לכ- 100 ק"ג ליום.
בחודש מדובר על כמות של 3 טון. בשנה מדובר על כמות של 36 טון.
העלות המקובלת לטיפול (פינוי, הובלה והטמנה) הנה כ- 550 ₪ לטון.
כך שיישום מערכת ביתית שכזו חוסכת לרשות המקומית כ- 20,000 ₪ בשנה.
סך החיסכון השנתי האפשרי מהמערכת הוא כ- 26,000 ₪.
תוצרי לוואי נוספים של המערכת:
בשל הצורך של המערכת בכמויות גדולות של פסולת מערכת שכזו יכולה לייצר מהפיכה בנוף: מי שברשותו מערכת שכזו ישאף למקסם את ביצועי המערכת. אם מדובר ביישוב עני אזי הפסולת תהפוך למקור הכנסה משמעותי למשק הבית. הדבר יגרום לתושבים לשנות את התייחסותם לאשפה. הם יתחילו למחזר כל דבר ולאסוף פסולת מרשות הרבים.
יש לנו כאן פוטנציאל לשינוי תרבותי ניכר במיוחד בקרב אוכלוסיות עניות.
מי יממן את התקנת המערכת?
המודל העסקי מבוסס על כך שהתושב ירכוש את המערכת ב- 36 תשלומים חודשיים ששווים עבורו את החיסכון בעלות החשמל.
במקביל, לתושב לא תהיה פסולת, והרשות המקומית יכולה לזכות את התושב על כל מתקן אשפה שיוסר מביתו. לרשות המקומית מתקן שכזה יחסוך כמויות פסולת ולכן גם הוצאות רבות.
כמו כן המערכת תחסוך לרשות המקומית כמו גם לרשויות ברמה הארצית, את הטיפול במרחב הציבורי.
לאחר מיסוד מתקן הניסוי וההדגמה נפעל להכנסת המתקן כמודל רץ בישוב ג'אסר א-זרקה. את זה אנו שואפים לעשות ביחד עם הפורום לקיימות אזורית של רמת הנדיב בו ג'אסר א-זרקה חברה. יישום המודל ייתן פתרון לפסולת של היישוב שהיום מהווה מפגע סביבתי ועול משמעותי על הרשות.
השלב הבא יהיה שכפול הרעיון לישובים נוספים במגזר הערבי. זאת תוך העצמת האוכלוסייה והרשויות המקומיות במגזר זה.
אנו מאמינים כי הצלחת יישום המתקן תייצר מנגנון אותו ניתן יהיה לשכפל למקומות נוספים בעולם הסובלים מעודפי פסולת. אנו בטוחים כי יש צורך למצוא מזור לבעיית הפסולת בעולם. אנו משוכנעים כי מתודה זו המוצעת כאן יכולה להוות כר ליישום שינוי זה.
על הטכנולוגיה
הטכנולוגיה בשיטת גזיפיקציה: זו השיטה הנקייה ביותר המוכרת לטיפול בפסולת והפיכתה לאנרגיה.
מדובר בשריפת האשפה בטמפרטורות גבוהות (מעל 1,200 מעלות צלזיוס). בטמפרטורה שכזו החומרים מתפרקים ליסודות. בתהליך זה לא נוצרים רעלנים (דיוקסינים).
תוצר הגזיפיקציה המרכזי הוא סינגז (גז סינטטי).
גז זה יכול להפעיל מנועי בנזין בצורה ישירה.
המתקנים הראשונים של גזיפיקציה פותחו עוד לפני מלחמת העולם השניה. בעבר מתקנים שכאלו הניעו טנקים, משאיות ורכבים. שיטה זו פותחה בתחילה לצורך ייצור אנרגיה, בהמשך התבררה כשיטה מצוינת להשבת פסולת לאנרגיה.
ממשלת ארה"ב מעודד כיום חוות פרטיות לרכוש מתקני גזיפיקציה מקומיים לצורך הפקת חשמל מפסולת. הדבר חוסך שינוע פסולת וכן תשתיות של חשמל.